#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא ביו&quot;ט?	"קיי&quot;ל כב&quot;ה דמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך, ולפי הר&quot;ח היינו רק לצורך מצוה, אבל קיי&quot;ל כר&quot;ת דמותר לכל צורך קצת ואפי&#x27; לטייל, לפי רש&quot;י מדאורייתא מותר אפי&#x27; שלא לצורך כלל [ולפי הר&quot;ן מותר אפי&#x27; מדרבנן, אבל הב&quot;י הביא משאר הפוסקים דאפי&#x27; רש&quot;י מודה דאסור מדרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה מתוך)], אבל תוס&#x27; ושאר ראשונים ס&quot;ל דמדאורייתא בעי צורך קצת (ב&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ולהלכה המחבר ס&quot;ל כרש&quot;י דס&quot;ל דזהו נמי דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם [ומסתימת לשונו משמע דמקיל אפי&#x27; מדרבנן והרמ&quot;א חולק עליו, אבל יותר מסתבר דאפי&#x27; המחבר מודה דאסור מדרבנן שלא לצורך כלל והרמ&quot;א מפרש דברי המחבר (ביה&quot;ל ד&quot;ה מתוך)], אכן הביה&quot;ל הביא כמה ראשונים דס&quot;ל כתוס&#x27; דשלא לצורך כלל אסור מדאורייתא ובודאי יש להחמיר"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן מתוך בשאר מלאכות?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) ע&quot;פ המגיד משנה דכל מלאכה שיש בה שייכות לאוכל נפש כגון הבערה שחיטה אפיה ובישול {ולכאורה ה&quot;ה כל סדרי דפת, וכן נקט הנשמת אדם (כלל פ&#x27;), וכן משמע מאור לציון (ח&quot;ג פי&quot;ט אות ז&#x27;) דמקיל בבורר בגדים ביו&quot;ט, ולמעשה לגבי בורר צריך ליזהר דאפי&#x27; באוכלים אינו פשוט כ&quot;כ, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תק&quot;י)} אמרינן מתוך ומותר אפי&#x27; שלא לצורך אוכל נפש, וביאר המ&quot;ב דהא דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש היינו אותן מלאכות הרגילות להעשות לצורך אוכל נפש אפי&#x27; אם עתה אין כוונתו לצורך אכילה [והרמב&quot;ם משמע דאמרינן מתוך רק בהוצאה והבערה ולא בשאר מלאכות, וביאר המגיד משנה (מובא בנשמת אדם כלל פ&#x27;, ערוה&quot;ש סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; ט&quot;ו) מפני שהוצאה הוא מלאכה גרועה, והבערה כתיב בהדיא לא תבערו]"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להוציא קטן דרך רה&quot;ר?	"פשוט דמותר בבן ח&#x27; לצורך מילה [אבל שלא בזמנה אסור דאין מילה שלא בזמנה דוחה יו&quot;ט ולוקין עליו (רא&quot;ה), וחידש האור זרוע דמותר אפי&#x27; יותר מבן ח&#x27;, ותמה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה קטן) הרי אינו דוחה יו&quot;ט, ואפי&#x27; אי אמרת דמיירי כשהוא לצורך מחר מ&quot;מ מכשירי מילה אינן דוחין יו&quot;ט, וביאר ר&quot;י באק ע&quot;פ השאג&quot;א דספק מצוה דוחה איסור הוצאה ולא איסור חבלה ולפיכך מותר להוציאו לצורך מחר, ועוד פי&#x27; ר&quot;י באק פירוש אחר בדעת האו&quot;ז די&quot;ל דמיירי ביו&quot;ט שני וס&quot;ל כהראשונים דמילה שלא בזמנו דוחה יו&quot;ט שני], וכן אם הקטן בוכה לאמו מותר, וכן אם יש געגועים לאב על בנו וישמח האב לטייל עמו מותר דזהו שמחת יו&quot;ט ומקרי צורך היום (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא לצורך מצוה דרבנן?	"כן (תוס&#x27; כתובות ז&#x27; ע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה הצריכים)"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא גדול?	כן, כל זמן שיש צורך להוציאו למקום אחר [ורק אורחיה דמילתא הוא דגדול צריכים לו לדרוש ברבים] (ביה&quot;ל ד&quot;ה קצת)	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא לשאר מצוה שאין בו צורך היום?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וס&quot;ת) דמשמע מכמה פוסקים דאסור וכמ&quot;ש דאסור לשרוף קדשים ביו&quot;ט דאינו מצוה השייכא ליום זה [אבל אינו לאו אלא איסורא בעלמא (מאירי)], ומותר להוציא ספרים מפני שת&quot;ת מקרי דבר השייך לאותו יום [ופשוט דלפי רש&quot;י הכל מותר דא&quot;צ צורך כלל]	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא מפתח כשהוא סגור 1) אוכלים וכלים לצורך היום 2) מעות וכלים שלא לצורך היום?	"1) מותר כל זמן שהוא מתיירא שמא יאבד המפתח ולא יוכל ליהנות מאוכלים וכלים אלו ביו&quot;ט וממילא הוי לצורך יו&quot;ט (ב&quot;י בשם ר&quot;ן, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) אם הוא רק חושש שמא לא יוכל להגיע לשם ביו&quot;ט אסור דהרי דברים אלו אסורים ביו&quot;ט, אבל במקום שחושש לגניבה כתב הסמ&quot;ק דיש להקל מפני שלבו דואג עליהם ומצטער וחשוב כעונג יו&quot;ט, אכן הרא&quot;ש ומהרש&quot;ל ועוד ראשונים ואחרונים חולקים עליו וס&quot;ל דאין זה נחשב כצורך היום ואסור (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דנכון להחמיר, ובפרט במקום שיוכל למסור המפתח לאיש נאמן אז אסור לכו&quot;ע, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) מקיל כהרמ&quot;א דאף זה נחשב כצורך קצת, והא דמצינו בירושלמי ובראשונים דהחמירו היינו כשהיה מוציא בידו באיזורו בפרהסיא דהוי עובדא דחול, ע&quot;ש [והקשה ר&quot;י באק מהרא&quot;ש דלא התיר להחזיר המחזורים אלא משום התירו סופן משום תחילתן ושם לא שייך עובדא דחול, ואפשר דהערוה&quot;ש ס&quot;ל דאין לבו דואג כ&quot;כ על המחזורים]"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזיר המחזורים מביהכ&quot;נ לביתו?	"כאן יש עוד סברא להקל דהתירו סופן משום תחילתן ואפי&#x27; להמחמירים דמה שלבו דואג לא נחשב כעונג יו&quot;ט מ&quot;מ בסברא זו מותר, והיינו דוקא כשהביאם לביהכ&quot;נ ביו&quot;ט אבל אם כבר היו מונחים בביהכ&quot;נ מכבר אין להקל להביאם לביתו דעכשיו לא שייך הסברא דהתירו סופן משום תחילתן (יש&quot;ש, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ולא מהני מה שהוא צריך להם ביו&quot;ט שני (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישתמש בהמחזורים בביתו?	"בודאי מותר להחזירם לביתו אפי&#x27; בלא חשש גניבה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) {אבל זהו דוקא כשאין לו מחזור אחרת בביתו דאל&quot;כ אין צריך הוצאה זו, והא דמצינו מח&#x27; בזה במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תק&quot;ג ס&quot;ק ז&#x27;) היינו בהערמה קודם אכילה אבל אחר אכילה בודאי אסור וזהו כאחר אכילה}"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזיר לולב לביתו 1) לצורך אשתו 2) משום חיבוב מצוה 3) כדי שלא יתקלקלו בביהכ&quot;נ?	"1) השאג&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ו, ומובא בשע&quot;ת סי&#x27; תקפ&quot;ט) אוסר דס&quot;ל דהוי הוצאה שלא לצורך [וביאר רשז&quot;א (מנחת שלמה ביצה י&quot;ב) דאין זה צורך להם בעצם], אבל האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ד) מתיר דלא גרע מכדור ברה&quot;ר, וכן נקט החוט שני (יו&quot;ט פ&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;), והאז נדברו (חי&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ח) מקיל אפי&#x27; לחנך בנותיו 2) מצינו מאנשי ירושלים שמותר (חזון יחזקאל סוכה פ&quot;ב הי&quot;ב) 3) תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל דהרמ&quot;א מקיל ושאר אחרונים מחמירים והמ&quot;ב ס&quot;ל דראוי להחמיר, ויש לעיין אם שייך כאן התירו סופן משום תחילתן דמסתבר היה מביא לולבו לביהכ&quot;נ אפי&#x27; אי אמרינן דאסור לו להחזירו, ואין עצה להערים שאחד מבני ביתו יטול לולבו אם יש להם לולב אחר ליטול, ומסתבר שאינו יכול להערים להיות כאנשי ירושלים אם באמת אינו במדריגתם, ופשוט דאם דרכו להניחו במקרר ואין לו יכולת בביהכ&quot;נ מותר להחזיר ההדסים וערבות [ולא האתרוג, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תק&quot;ג) בשם המחזה אליהו דמהני אגד כלי]"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחק בכדור ברה&quot;ר?	"הרמ&quot;א כתב דמותר דטיול נחשב כצורך קצת, והשיג עליו היש&quot;ש דלקטנים אין למחות אבל הוא מנהג רע לגדולים דאין זה שמחה וטיול אלא שיחת ילדים וקלות ראש, ועי&#x27; בסי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; מ&quot;ה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) מיישב דכיון דחביב עליו לפי דעתו השפלה איך נמנע ממנו"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מיני שחוק ביו&quot;ט?	"דינו כמו שבת וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; של&quot;ח סע&#x27; ה&#x27;) (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך עירובי חצרות ביו&quot;ט?	"הרבה ראשונים (רי&quot;ף, רמב&quot;ם, רא&quot;ש, תוס&#x27;) ס&quot;ל דא&quot;צ עירובי חצרות ביו&quot;ט כיון דרוב הוצאות מצוי שהם לצורך היום לא הצריכו חכמים עירובי חצרות על המיעוט, והרשב&quot;א מחמיר, ויש שיטת הריטב&quot;א דס&quot;ל דלא מהני עירובי חצרות ביו&quot;ט ואסור לטלטל מחצר לחצר שלא לצורך יו&quot;ט אפי&#x27; ע&quot;י עירוב {ולפי הריטב&quot;א יש היכא תמצא דמותר לטלטל בשבת ולא ביו&quot;ט}. להלכה, המחבר (סי&#x27; תט&quot;ז וסי&#x27; תקכ&quot;ח) סותם להקל כרוב ראשונים, והרמ&quot;א כאן משמע דמחמיר כהרשב&quot;א (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) [אבל אינו מחמיר כהריטב&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)], והקשה המאמ&quot;ר מדוע לא השיג הרמ&quot;א על המחבר באותן מקומות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ובאמת אפי&#x27; הרמ&quot;א כאן אינו מפורש דס&quot;ל דצריך עירובי חצרות ביו&quot;ט אלא הוא דיוק}, למעשה כתב המהרש&quot;ל שנוהגין שלא לעשות עירובי חצרות ליו&quot;ט אבל כוללו בתוך העירובי חצרות לכל השנה (מ&quot;ב שם)"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל סכין לאחר שאכל סעודתו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא היש&quot;ש דמותר בתוך העיר אע&quot;פ שהוא חוץ לעירוב [ופי&#x27; השלחן עצי שיטים דהיינו בתוך עיר שמוקפת חומה אלא שלא עשו עירובי חצרות שם, וזהו לשיטתו דס&quot;ל דמדינא א&quot;צ עירובי חצרות ביו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)] אבל לא חוץ לעיר, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל אפי&#x27; חוץ לעיר דלמא מזדמן ליה פרי לאכול, ופשוט דאם ידוע דאין לו צורך כלל אסור לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ולכאורה הכל תלוי כפי המצב אם יש אפשרות שיצטריך להשתמש בהסכין, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) כתב דפשוט דמותר להוציא שנו&quot;ף טיכ&quot;ל (handkerchief) לקנח בה החוטם}"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא דבר שאינו שוה לכל נפש?	"כתב שש&quot;כ (פי&quot;ט הע&#x27; ג&#x27;) בשם רשז&quot;א דמסתבר שאסור וכמ&quot;ש בהבערה לעיל (סי&#x27; תקי&quot;א) דצריך להיות שוה לכל נפש ולפיכך אסור להוציא תרופות לחולה ביו&quot;ט, ומ&quot;מ מקיל להוציא ברה&quot;ר כלאחר יד (שש&quot;כ פל&quot;ג הע&#x27; ק&#x27;), וע&quot;ע בתשובות והנהגות (ח&quot;ג סי&#x27; קנ&quot;א) דמקיל טפי ע&quot;פ החת&quot;ס דהוצאה מלאכה גרועה היא"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא זבל מביתו?	"כן דזה מפריעו ומצערו ומבטלו משמחת יו&quot;ט (שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; ע&quot;ט, חוט שני יו&quot;ט פ&quot;ו ס&quot;ק א&#x27; אות ג&#x27;)"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בשעון יד?	"כן, דיש לו צורך בכל עת (כה&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוצא אבידה ביו&quot;ט?	"הפסק&quot;ת (אות ז&#x27;) מקיל כל זמן שיש עליו מצות השבת אבידה [כגון שיש סימנים ועיר שרובן ישראל], ואע&quot;פ שהביה&quot;ל (ד&quot;ה וס&quot;ת) כתב דצריך להיות מצוה השייכא ליום זה, זה נחשב כשייך ליום זה דלא היה אפשר מאתמול וגם יתכן דלא יהיה אפשר למחר [אבל בחפץ שיתכן דכבר נתייאשו ממנו וגם היה של קטן וא&quot;כ הוי כמו אבידה מדעת הורה לי הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א שלא לטלטלו ביו&quot;ט]"	סימן תקיח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא לצורך גוי ביו&quot;ט?	"כתב המחבר דאסור, וכבר ביאר הביה&quot;ל לעיל (סע&#x27; א&#x27; וגם בסי&#x27; תקי&quot;ב) דלפי תוס&#x27; אסור מדאורייתא דאין בו צורך כלל אבל לפי הרמב&quot;ם דמתיר אפי&#x27; שלא לצורך כלל יש מקום לומר דגוי גרוע טפי ויש בו איסור עשה אבל המגיד משנה ס&quot;ל דמותר לגמרי, והמחבר ס&quot;ל דעכ&quot;פ אסור מדרבנן {ונראה דזהו הכרעת עצמו ואינו דעת הרמב&quot;ם} (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב) "	סימן תקיח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח משכון ע&quot;י גוי?	"כתב הרמ&quot;א דמותר לשלוח לגוי אלם, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג וס&quot;ק ט&quot;ו) דהוי שבות דשבות במקום דרכי שלום [דהוי כמו מקום מצוה] דבזה&quot;ז אין לנו רה&quot;ר, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) פי&#x27; מפני שלא נראה כמשא ומתן כ&quot;כ כשמשלח ע&quot;י גוי"	סימן תקיח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עץ 1) המיוחד לשפוד 2) שאינו מיוחד לשפוד, שצלו בו בשר האם מותר לטלטלו אח&quot;כ?	"1) כתב הב&quot;י דמותר לטלטלו בכל ענין שירצה, אבל מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) משמע דהוי ככלי שמלאכתו לאיסור [דכלי שמלאכתו להיתר דהוי מאוס הוי ככלי שמלאכתו לאיסור וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; רע&quot;ט סע&#x27; ו&#x27;)] ורק מותר לצורך גופו ומקומו [וכל זה דלא כרבינו ירוחם (מובא בב&quot;י) דס&quot;ל דלא נחשב ככלי אלא כמעשה קוץ בעלמא ואינו מותר אלא לצורך גופו, אמנם החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ג ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר כרבינו ירוחם], והביה&quot;ל (ד&quot;ה לקח) מסיים וצ&quot;ע 2) קיי&quot;ל כרבינא דמותר לטלטלו אפי&#x27; אם אין עליו כזית בשר מידי דהוי אקוץ ברשות הרבים כדי שלא יזוקו בו [אם הוא במקום שעוברים בני ביתו שם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)], ולפי רש&quot;י מותר בטלטול גמור אבל המחבר והטור פסקו כגרסת הרי&quot;ף והרא&quot;ש דמותר רק לשומטו ולהניחו בקרן זוית [דהיינו מהר בגרירה וטלטול מן הצד (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ויש מפרשים אפי&#x27; לגרסת הרי&quot;ף והרא&quot;ש דשומטו כדרכו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)], וכל זה כשאין לו עוד צורך לצלות בו או להסיק בו תנורו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {והקשה מ&quot;ב דרשו אם הוא טלטול מן הצד יהא מותר אפי&#x27; שלא במקום היזק כל זמן שהוא לצורך דבר המותר, ונראה דאין זה ממש טלטול מן הצד אלא הוא מטלטל השפוד בידו}"	סימן תקיח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מיירי בעץ שאינו מיוחד לשפוד, מדוע מותר לצלות בו?	"מיירי בעץ יבש שראוי להסקה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) כתב מפני שמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש {וצ&quot;ע דאסור להשתמש במוקצה, ולעיל (סי&#x27; תק&quot;ב סע&#x27; ג&#x27;) משמע דמותר לצלות בו מפני שהוא בכלל הסקה}. ומ&quot;מ אינו אסור משום תיקון מנא וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תק&quot;ז סע&#x27; ג&#x27;) דהתם הוא משתמש בו לחתות בו הדליקה והוי כמתקן מנא משא&quot;כ הכא הוא רק עושה בו מעשה שפוד ואין זה מתקן מנא {דהוי רק חד פעמי (ר&quot;י באק)} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תקיח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הא דאמרינן דהוא מוקצה אח&quot;כ, האם זה תלוי במח&#x27; אם יש מוקצה ביו&quot;ט?"	"יש סוברים דקאי רק למ&quot;ד יש מוקצה ביו&quot;ט דסתם עצים עומדים להסקה ולא לשאר תשמיש נאמר רק למ&quot;ד יש מוקצה ביו&quot;ט [אבל למ&quot;ד אין מוקצה מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו (מאירי, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א) {ולפי&quot;ז אמרינן בגמ&#x27; לשמטו במקום היזק, וש&quot;מ דזה לא נחשב כצורך מקומו, ונפק&quot;מ דדבר המפריעו לא נחשב כצורך מקומו, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ש&quot;ח}], אבל כמה אחרונים ס&quot;ל דהכא כו&quot;ע מודו דהם מוקצים אח&quot;כ דע&quot;י הצליה נעשה השפוד מאוס (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, ס&quot;ק כ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן תקיח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש?	כתב הרמ&quot;א שמותר [וכ&quot;כ הרמ&quot;א לעיל (ס&quot;ס תק&quot;ט)]	סימן תקיח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במפתח של אוכלים שמונח בתיבה המיוחדת למעות?	"כתב החיי&quot;א דמותר להוציא התיבה דהוי טלטול מוקצה לצורך אוכל נפש, ואף מותר להחזיר התיבה אם חושש לגניבה בהתירו סופן משום תחילתן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) {וש&quot;מ דאמרינן התירו סופן וכו&#x27; אפי&#x27; לגבי אכילת שמחת יו&quot;ט}"	סימן תקיח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מקוץ ברה&quot;ר דאמרינן (לעיל סי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; י&quot;ח) דמותר לטלטלו להדיא וא&quot;צ לשומטו בטלטול מן הצד?"	"1) הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) תי&#x27; דהכא כיון שמותר לטלטלו בהדיא כדי לצלות בו חיישינן שמא יטלטלו אח&quot;כ אפי&#x27; שלא לצורך [וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) שתירוצו דוחק גדול, אבל הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) משמע דס&quot;ל כהט&quot;ז]&lt;br&gt;2) החמד משה תי&#x27; דהתם הוא הזיקא דרבים משא&quot;כ הכא הוא רק לבני ביתו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), ואפ&quot;ה שפוד ברה&quot;ר אינו מותר לטלטלו פחות פחות מד&#x27; אמות דאין הזיקו מצוי כ&quot;כ (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח) {ונראה לר&quot;י באק דיש ט&quot;ס בשעה&quot;צ וצ&quot;ל דיש סוברים דתלוי אם הזיקן מצוי ולפי&quot;ז אסור לטלטל שפוד ברה&quot;ר}, וזכוכית שנשברה הוי הזיקן מצוי אפי&#x27; בבית ומותר לטלטלו בלא שינוי (ביה&quot;ל ד&quot;ה אלא)&lt;br&gt;3) הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) מצדד דאה&quot;נ לפי רבינא כאן דצריך לשומטו ה&quot;ה בזכוכית צריך לעשות שינוי [אבל פשוט דקוץ א&quot;צ שינוי], ומסיים וצ&quot;ע"	סימן תקיח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשפוד שיש עליו בשר?	"חידש הרשב&quot;א דמותר לטלטלו אפי&#x27; שלא במקום היזק, אם הוא פחות מכזית דוקא ע&quot;י שינוי ואם הוא כזית מותר אפי&#x27; כדרכו, אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) דזהו רק לגרסתו בגמ&#x27; אבל לגרסא שלנו נמצאת דאם יש עליו כזית בשר צריך לעשות שינוי, והביה&quot;ל הביא הא&quot;ר דהעיר זה על הרשב&quot;א ונשאר בצ&quot;ע {והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ו) כתב דקדירה שיש בה קצת אוכל מותר לטלטלו, והתם מותר אפי&#x27; בפחות מכזית דיש עליו שם כלי משא&quot;כ הכא אינו כלי}"	סימן תקיח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל סולם של שובך ביו&quot;ט?	"מותר לטלטלו דשובכו מוכיח עליו [ומיירי ביונים מוכנים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)], ויש ב&#x27; לשונות אם ב&quot;ה התירו אפי&#x27; ברה&quot;ר או רק ברה&quot;י, וקיי&quot;ל כהלשון דמותר אפי&#x27; ברה&quot;ר [וביאר הר&quot;ן דאנן קיי&quot;ל כרב דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי&#x27; בחדרי חדרים אסור, ולפי&quot;ז על כרחך התירו ב&quot;ה אפי&#x27; ברה&quot;ר (ב&quot;י)], וכן פסק המחבר דמותר לטלטל סולם של שובך אפי&#x27; ברה&quot;ר, וזהו דעת הראב&quot;ד [דלא כהרמב&quot;ם דמקיל דוקא בביתו משום שמחת יו&quot;ט], והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דזה מותר אפי&#x27; אם היה אפשר מאתמול {דהוצאה מותר אפי&#x27; כשהיה אפשר מאתמול}"	סימן תקיח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזיר הסולם למקומו הראשון?	"הריב&quot;ב רצה לדייק מהרי&quot;ף דמותר משום התירו סופן משום תחילתן, והשיג עליו השער המלך בשם המאירי דכאן לא שייך הכי דליכא הפסד להניח הסולם אצל השובך, ותי&#x27; הצל&quot;ח דזהו דוקא לפי הרמב&quot;ם דכתב דב&quot;ה הקילו משום שמחת יו&quot;ט אבל אי אמרת דהקילו משום דליכא דררא של איסור דשובכו מוכיח עליו א&quot;כ אף מותר להחזירו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב ע&quot;פ מ&quot;ב עו&quot;ה) {וצ&quot;ב דעדיין הוא טלטול שלא לצורך יו&quot;ט}"	סימן תקיח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסולם של עלייה?	"אסור לטלטל סולם של עלייה דהרואה יאמר דלהטיח גגו הוא מטלטל, לפי ר&quot;ת אסור בין בשבת בין ביו&quot;ט, ולפי ר&quot;א מבורגיי&quot;ל אסור דוקא ביו&quot;ט דאפשר להוציא ברה&quot;ר וממילא אסור אפי&#x27; בחדרי חדרים משא&quot;כ בשבת מותר לטלטלו בבית (ב&quot;י), ואסור אפי&#x27; בחדרי חדרים, ואסור אפי&#x27; להטותו מקן זה לקן אחר באותו שובך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן תקיח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל סולם של עלייה סתם?	"מותר לעלות עליהם בלא טלטול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), אבל לגבי טלטול כתב המחבר דהוא מוקצה ואסור לטלטלו [דאינו נחשב ככלי (רמב&quot;ם, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז)], והגר&quot;א מקיל כל זמן שאינו מטלטלו לאיזה תשמיש או הטיה לתכלית זה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), ותמה עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ח) דהגר&quot;א דייק הכי מרשב&quot;א בעבודת הקודש כדי ליישב קושיית תוס&#x27; דראינו בעירובין דמותר לטלטל סולם, אבל הרשב&quot;א גופיה מקשה קושית תוס&#x27;, ש&quot;מ דס&quot;ל דאפי&#x27; טלטול בעלמא אסור בסולם, וצ&quot;ע"	סימן תקיח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסולם של בית?	"ר&quot;ת מקיל בה דלא חזי לעלות עליה להטיח הגג [לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) אינו תלוי בגודל הסולם אלא באיזה תשמישים תדירים משתמש סולם זה, אבל מראשונים (רא&quot;ש, רשב&quot;א, ריטב&quot;א) משמע דתלוי בגודל הסולם, וצ&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)], אבל הר&quot;א מבורגיי&quot;ל מחמיר דליכא הוכחה משובך וזימנין מסמיך להו לזיזין היוצאין מן הכתלים {זהו דעת המ&quot;ב, וע&quot;ע בב&quot;י דרצה לפרש דר&quot;א מבורגיי&quot;ל לא החמיר אלא בסולם של עליה}, והא&quot;ר מקיל לגמרי כר&quot;ת (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה), והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מיש&quot;ש דמחמיר אפי&#x27; בבית אלא שמסיים דהמקיל בבית לא הפסיד, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) מכריע להקל רק ברה&quot;י אבל לא ברה&quot;ר [דיש לצרף שיטת ר&quot;נ גאון (מוזכר בתוס&#x27; שבת ס&quot;ה ע&quot;א, תוס&#x27; עירובין ע&quot;ז ע&quot;ב, תוס&#x27; ע&quot;ז י&quot;ב ע&quot;א) דלית ליה הא דרב וס&quot;ל דמראית העין מותר בחדרי חדרים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד)] {ונמצאת לפי&quot;ז לכתחילה לא ישתמש ב-stepladder קטן ביו&quot;ט אלא בחדרי חדרים, ויש לעיין אם חצר נחשב כחדרי חדרים לענין זה}"	סימן תקיח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסולמות שמיוחדין לצביעה?	"אמר הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דדינו כסולם של עלייה שהם מיוחדים לעשות בהם מלאכה [ואפי&#x27; אם אין דרכו לצבוע מ&quot;מ דרכו להשתמש בהם להחליף נורה וכדומה] וממילא אסור לטלטלם אבל מותר לעלות עליהם. ולגבי השתמשות בסולם של בית לכסות הסוכה מפני הגשמים, עי&#x27; משנה הלכות (חי&quot;ח סי&#x27; ש&quot;ה) דמקיל דסוכתו מוכיח עליו {וצ&quot;ב}"	סימן תקיח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרף של רעי?	"דינו כשבת דמותר להוציא סתם אבל להחזיר צריך ליתן בתוכו מים (עי&#x27; סי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; ל&quot;ד וסע&#x27; ל&quot;ו)"	סימן תקיח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמה 1) מסוכנת 2) חולה קצת 3) בריאה, שנתנבלה ביו&quot;ט?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5194e87c27f44e8dfc22a41205cc69270de55484.jpg"">"	סימן תקיח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציור דאינה מוקצה, האם מותר לחתכה לכלבים?	"כתב המחבר דמותר, אמנם ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דהיינו דוקא כשהיא קשה ולא יכולים לאכול ממנה בלא&quot;ה אבל כשהיא רכה אסור דאנן קיי&quot;ל לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ד) דשווי אוכלים מותר אבל מטרחא אוכלים אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), אכן הא&quot;ר מפקפק בה דאפשר דהקילו ביו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;) "	סימן תקיח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט במשנה מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה?	"איתא בגמ&#x27; (ביצה ל&#x27; ע&quot;א) ב&#x27; מהלכים, מצי לאוקמיה כר&quot;ש דלית ליה מוקצה והסיפא מיירי בארזי ואשוחי שעומדים לבנין ומודה ר&quot;ש במוקצה מחמת חסרון כיס א&quot;נ מצי לאוקמיה כר&#x27; יהודה דאית ליה מוקצה והרישא מיירי בתיבנא סריא דאית ביה קוצים שאינם ראוים אלא להסקה, ומסיים הטור דלמאן דפסק כר&quot;ש אוקמיה הסתם משנה כר&quot;ש ולמאן דפסק כר&#x27; יהודה אוקמיה כר&#x27; יהודה, ולפיכך לדידן דקיי&quot;ל כר&quot;ש ביו&quot;ט א&quot;צ תיבנא סריא וקוצים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן תקיח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבן שהכניס לאוצר?	"אם הכניס תבן שיהיה שם לזמן מרובה [בין למאכל בהמה בין להסקה] הוי מוקצה ותלוי במח&#x27; ר&quot;ש ור&quot;י אם יש מוקצה ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ולמאן דאית ליה מוקצה אסורים אף בטלטול (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן תקיח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתקלקלו לאחר שהכניסם לאוצר?	"אע&quot;פ שמתחילה אקצי אותם למאכל בהמה משעה שנתקלקלו הם עומדים להסקה בכל יום ואפי&#x27; בלי הזמנה ואינם מוקצים [ודוקא שנתקלקלו קודם יו&quot;ט דאל&quot;ה כבר נעשה מוקצה בין השמשות (גר&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ה)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), אבל אם מתחילה אקצי אותם להסקה לזמן מרובה לא מהני מה שנתקלקלו אח&quot;כ דעדיין הם ראויין להסקה ולזה אקצי דעתיה מהם (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תקיח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבן שלא הכניסם לאוצר?	"אינם מוקצים ואפי&#x27; אם עומדים למאכל בהמה מותר להסיק בהם דהא מסיקין בכלים (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן תקיח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור קלקול?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דלמסקנא סגי בקוצים לחוד, אבל משאר הפוסקים משמע דגם צריך להיות סרוח [דכולהו חיותא ברייתא קוצי אכלי (חולין מ&quot;ג ע&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח)], וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דהיינו מוסחרת כ&quot;כ דאפי&#x27; ע&quot;י פירוך לא חזי לבהמה"	סימן תקיח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור התיבנא סריא לעשותם חבילות חבילות?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דאסור משום שווי מנא {וצ&quot;ב קצת} (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן תקיח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבן לח?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דלא חזיין אלא להסק גדול וזה לא שכיח וממילא הוי מוקצה, ולא דמי לעצים לחים דהם אינם מוקצים מפני שרגילים להשתמש בהם בהיסק גדול (עי&#x27; רמ&quot;א לעיל סי&#x27; תק&quot;ב סע&#x27; ג&#x27;), והחמד משה מפקפק דאפי&#x27; תבן לח יהא מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) כתב דאם רוב התבן יבש ומיעוט לחים בטלי ברוב ומותר להסיק בהם {וצ&quot;ל דס&quot;ל דבטלים אע&quot;פ שהם ניכרים, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ק&quot;ז סע&#x27; ב&#x27;) דיש בזה מח&#x27; אם הוא בטל, ומ&quot;מ לגבי דבר שיש לו מתירין מותר דמקלי קלי}"	סימן תקיח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה סוכה שלא לשם סוכה?	"כל זמן שהיא עומדת אסור ליטול עצים ממנה משום סתירת אהל, ואם נפלה הוי מוקצה מחמת איסור ואפי&#x27; ר&quot;ש מודה דאסור [ואסור אפי&#x27; לשרפם במקומם וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תק&quot;א סע&#x27; ו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)], ורק אם היתה רעועה ונפלה ס&quot;ל לר&quot;ש דמותר {ולכאורה תלוי במח&#x27; אמוראים (שבת מ&quot;ה ע&quot;ב) בבעלי חיים בריאים שמתו בשבת דלמ&quot;ד דר&quot;ש מקיל אפי&#x27; בבריאה ה&quot;נ ר&quot;ש מתיר אפי&#x27; בסוכה בריאה, ואפשר לדחות ע&quot;פ הרשב&quot;א ורמב&quot;ן דהתם יושב ומצפה מתי ימות בהמתו משא&quot;כ בסוכה אינו יושב ומצפה, וכ&quot;כ תוס&#x27; חולין (י&quot;ד ע&quot;א) דבבהמה בריאה יושב ומצפה שישחטה חש&quot;ו, וכן מצינו לעיל (סי&#x27; תק&quot;א סע&#x27; א&#x27;) בקורה בריאה דאינו יושב ומצפה והוי מוקצה אם נשברה ביו&quot;ט}, אכן להלכה קיי&quot;ל ביו&quot;ט כר&#x27; יהודה וא&quot;כ אפי&#x27; סוכה רעועה שנפלה אסורה משום מוקצה מחמת איסור ומגו דאיתקצאי, ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) על הטור למה הביא דעת ר&quot;ש הרי אפי&#x27; בשבת לא קיי&quot;ל כר&quot;ש היכא דדחייה בידים כנר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ד), ותי&#x27; החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;) דסוכה לא דחייה בידים והוי כמו בהמה ומותר בסוכה רעועה בשבת [וכן מבואר בתוס&#x27; שבת (מ&quot;ד ע&quot;א)], וכן מצינו בבהמה שנתנבלה בשבת (לעיל סע&#x27; ו&#x27; וסי&#x27; שכ&quot;ד סע&#x27; ז&#x27;) דמקילין ברעועה {ולפי המחבר דמקיל שם אפי&#x27; בבריאה ה&quot;נ בשבת יהא מקיל בסוכה בריאה}, וצ&quot;ע על המג&quot;א ומ&quot;ב דסברי דסוכה הוי דחייה בידים כנר. [והרז&quot;ה מקיל ברעועה מפני שס&quot;ל דליכא איסור סתירה מן התורה, אבל רוב ראשונים חולקים עליו דאפי&#x27; רעועה הוי סתירה גמורה אלא דהוי סותר שלא ע&quot;מ לבנות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ד)]"	סימן תקיח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעצים 1) שאצל הסכך 2) שאצל הדפנות?	"1) בטלי להסכך רק אם הם בחבילות דאז ניכרים שכוונתו להצניעם מדלא התירם (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) [ויש צד דהרמב&quot;ם מחמיר אפי&#x27; בחבילות אבל להלכה ישי לפסוק כהרמ&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה וה&quot;ה)] 2) אפי&#x27; עצים יחידים ניכרים שאינם בטלים להדפנות שלא נארגו עם הדפנות [ואינם עושים מחיצה מצד עצמם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ג)], ואינם מוקצים דדעתם עליהם אם צריך להם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט וס&quot;ק מ&quot;א)"	סימן תקיח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם קבועים ומחוברים לקרקע?	פשוט דאסורים דהוי כחופר גומא ועוד הוי דחייה בידים דמודה ר&quot;ש דאסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה)	סימן תקיח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוונתו 1) להוסיף לעבות על הבנין 2) לחזק הכותל שלא יפול ברוח 3) להצניעם?	"1) האור זרוע הביא מירושלמי דאם מתכוין לעשותו עב אסור בכל אופן (ב&quot;י), ואפי&#x27; חבילות (מאירי, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), ואפי&#x27; אם העמידן לאחר שנגמר הדפנות וסכך (ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) [דלא כהמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) בשם היש&quot;ש דמקיל לאחר שנגמר הסוכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ז)] 2) היש&quot;ש מחמיר כל זמן שאינו מכוין רק להצניעם, אבל הגר&quot;ז מקיל דלא מבטלי שם וכוונתו ליטלו להסקה אם יצטרך (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ו) {ואם רוצה להניח נסרים ע&quot;ג הסכך כדי לכבדו לכאורה תלוי על מח&#x27; זה בין היש&quot;ש וגר&quot;ז, אמנם מצדד ר&quot;י באק דכאן אפי&#x27; הגר&quot;ז מודה דאסור דאין דרכינו להסיק עצים} 3) הרשב&quot;א ס&quot;ל דמהני אפי&#x27; בלא חבילות, והאו&quot;ז משמע דממילא בטלי ולא מהני כוונתו, והביה&quot;ל (ד&quot;ה זרק) מצדד דאפשר דלא פליגי והאו&quot;ז מודה דאם מכוין להדיא להצניע דמהני אפי&#x27; בלא חבילות ורק בסתמא אמרינן דבטלי, ומסיים וצ&quot;ע לדינא"	סימן תקיח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התנה?	"יש מח&#x27; ראשונים אם מהני התנאי לאחר שנפלה: הרמב&quot;ן והר&quot;ן והעיטור ס&quot;ל דמהני אפי&#x27; בבריאה, תוס&#x27; בביצה (ל&#x27; ע&quot;ב) והרמב&quot;ם (לפי הב&quot;י) ס&quot;ל דלא מהני אפי&#x27; ברעועה [והגר&quot;ז נמי ס&quot;ל דלא מהני תנאי ברעועה מפני שהוא נולד], ותוס&#x27; בשבת (מ&quot;ד ע&quot;א, מ&quot;ה ע&quot;א) ורשב&quot;א ורא&quot;ה ומאירי ורז&quot;ה ס&quot;ל דמהני ברעועה ולא בבריאה. להלכה, כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה נוטלים) דמצינו מח&#x27; מחבר ורמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רע&quot;ט) אם תנאי מהני לנר, ולפי הרמ&quot;א דלא מהני שם ה&quot;נ לא מהני {אמנם, מבואר בתוס&#x27; שבת (מ&quot;ד ע&quot;א) דאע&quot;פ דלא מהני לנר מהני לסוכה (ר&quot;י באק), והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) מצדד לאידך גיסא דאפי&#x27; אם מהני לנר לא מהני לסוכה דאינו מצוי שיפול, והמטה יהודה ס&quot;ל דשניהם שוין (מוזכרים בביה&quot;ל)}, ולפי המחבר דמהני בנר יש להקל בסוכה דוקא ברעועה ולא בבריאה [אע&quot;פ שהב&quot;י משמע דיש להקל בתנאי אפי&#x27; בבריאה מסתבר דזהו מפני שלא ראה כל הראשונים הנ&quot;ל], והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ח ס&quot;ק ו&#x27;) סותם דמהני תנאי בסוכה בשמיני עצרת לכשיפלו [אבל לא בז&#x27; ימי החג מפני שהוקצה למצותה]"	סימן תקיח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכת חג בחג 1) לגבי העצים 2) לגבי תנאי?	"1) הב&quot;י מסתפק בזה, והט&quot;ז מחמיר, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;א) מקיל כהרמ&quot;א ויש&quot;ש ומג&quot;א לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ח) דס&quot;ל כשם שכל עצים מותרים מסוכה בעלמא כך מותרים מסוכת מצוה 2) לא מהני תנאי על גוף הסוכה אפי&#x27; אם נפלה אח&quot;כ"	סימן תקיח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית שהוא מלא פירות ונפחת ביו&quot;ט?	"אמרינן במתני&#x27; (ביצה ל&quot;א ע&quot;ב) דלפי הת&quot;ק מותר בדיעבד לאכול הפירות ולפי ר&quot;מ מותר לכתחילה לפחת הבית, ופריך הגמ&#x27; דיש בזה איסור סתירת אהל ומשני דמיירי באוירא דליבני, וקיי&quot;ל כת&quot;ק, ופי&#x27; הרא&quot;ש דאפי&#x27; להת&quot;ק אינו מותר אלא באוירא דליבני דהוא מלאכה דרבנן [והיינו דוקא לר&#x27; יהודה], אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ס&quot;ל דדוקא לר&quot;מ צריך לאוקמיה באוירא דליבני אבל למאי דקיי&quot;ל כת&quot;ק מותר לאכול הפירות אפי&#x27; בבנין גמור [בין לר&#x27; יהודה בין לר&quot;ש], והקשו הראשונים אפי&#x27; להרי&quot;ף והרמב&quot;ם תיפוק ליה דהפירות מוקצים מפני שהסיח דעת מהם, ותי&#x27; הרשב&quot;א דמיירי בבית רעועה [דעדיין יש בו איסור סתירה דאורייתא אבל דעתו עליהם], והרמב&quot;ן תי&#x27; דאין הפירות מוקצים מחמת עצמן ואינן בסיס לדבר אסור לפיכך מותר לאוכלם. להלכה, המחבר סותם להקל כהרמב&quot;ן, והרז&quot;ה ס&quot;ל כהרשב&quot;א דמותר דוקא בבית רעועה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דבאמת ס&quot;ל כהרמב&quot;ן דהוי מחמת דבר אחר ואפ&quot;ה אינו מקיל אלא במלאכה דרבנן [והרז&quot;ה ס&quot;ל דבית רעועה הוי סתירה דרבנן], ולמעשה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה בית) דכיון דיש הרבה ראשונים דמחמירים דהפירות מותרים דוקא באיסור דרבנן אין להקל אלא בשעת הדחק (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) {והיינו לפי המחבר דמחמיר כר&#x27; יהודה יש להחמיר שיהיה כאוירא דליבני, ולפי הרמ&quot;א דמקיל כר&quot;ש יש להחמיר שיהיה כבנין רעועה (ר&quot;י באק)}"	סימן תקיח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפחת מן הבית יותר?	"אסור אפי&#x27; באוירא דליבני (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ט)"	סימן תקיח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות שטמונים בבור ופתחן הגוי?	אם פתחן לצורך עצמו ה&quot;נ אינן מוקצים, ואם צריך לעשות מלאכה דאורייתא לכתחילה יש להחמיר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)	סימן תקיח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי פתחו לצורך ישראל?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) אע&quot;פ שאינן מוקצים מ&quot;מ צריך להמתין בכדי שיעשו כשאר מלאכה שנעשית בשביל ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) {וכ&quot;ת דכתב המג&quot;א לעיל (סי&#x27; תקט&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ו) דגוי שהביא מחוץ לתחום לא מקרי נהנה מגוף המלאכה, ומסתמא ה&quot;ה שאר מלאכות שאינם בגוף הדבר, תי&#x27; ר&quot;י באק התם מיירי לגבי האיסור הנאה ממלאכה כשיטת רש&quot;י אבל לעולם צריך לחוש גם לשיטת תוס&#x27; דשמא יאמר לגוי לעשותו, ודוקא התם דמיירי כשישראל שילח דורון ביד גוי אמרינן דלא חיישינן שמא יאמר לישראל לשלחו ביו&quot;ט אבל הכא צריך להמתין בכדי שיעשו מחמת החשש שמא יאמר, ודו&quot;ק}, וכן ראינו אם גוי פתח קופסה באיסור בשבילו אסור ליהנות ממנו (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ט אות ה&#x27;)"	סימן תקיח סעיף ט		
